כשצפינו בסרטון הכרזת העצמאות, התרגשנו לראות את כמות האנשים שחיכו בציפייה רבה לרגע הגורלי בו דוד בן גוריון יכריז על הקמת מדינה יהודית ועצמאית בארץ ישראל.
התרגשנו מהרגע בו עלה על שפתיו המשפט המרגש והבלתי נשכח : " אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. היא מדינת ישראל. ! "לא היה ניתן להתעלם מהעובדה שכמעט בכל בית בישראל, כל המשפחה סבבה סביב הרדיו וחיכתה להכרזת העצמאות, כשזה קרה השמחה ברחובות עלתה על גדותיה, וליבם של היהודים הוצף מאושר ומגאווה. וכך גם שלנו, בצפייה בסרטון מרגש זה.
רגשותינו ודעותינו היו זהות לגביי הסרטון.
הסיפור של ניב כהן - סבתא מתתיה מצד אבא :
סבתי מתתיה , הייתה בת 8 כאשר הוכרז על מדינה יהודית בארץ ישראל. היא חייה בארץ, במושב רמת צבי עם כל משפחת שהייתה בעל משק חקלאי גדול.
כאשר הוכרזה הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ , סבתי זוכרת שישבה בביתה יחד עם כל משפחתה ושכנייה סביב הרדיו. השמחה הייתה גדולה מאוד והיא זוכרת את החיבוקים , הצרחות מאושר והריקודים בביתה . סבתי מספרת , שהשמחה הייתה גדולה, אך בגילה הצעיר עוד לא הבינה את משמעות הדבר , ובראשה היו דברים אחרים ..
לא היה באפשרותי לספר את הסיפור של הסבים האחרים שלי , מפני שהם נפטרו לפני המון זמן ולא תיעדו את המאורע, אך ידוע במשפחתי שסבי לחם באירגון הפלמ"ח במלחמת השחרור , והוא זכה להערכה רבה בקרב אנשי הקיבוץ בו הוא גדל.
הסיפור של אודם צונץ- סבא וסבתא מצד אבא :
סבי גבי, היה בן 5 כאשר הוכרז על מדינה יהודית בארץ ישראל וסבתי צביה, הייתה בת 4. סבא חי באותה תקופה בקיבוץ הדתי שדה אליהו בעמק המעיינות וסבתא חיה במחנה פליטים בגרמניה , הרי אחרי השואה הם ברחו לרוסיה,ומשם נשלחו למחנה בגרמניה. סבתי עלתה לארץ שנה לאחר הכרזת המדינה, בשנת 1949. מכיוון שסבי היה רק בן 5 הוא לא זוכר מה עשה ברגע ההכרזה, אך הוא זוכר שהקיבוץ כולו חגג ושמח, כמו כל שאר היישובים .סבתי הייתה בת 4, ולא בישראל כאשר הוכרז על מדינת ישראל, לכן היא לא ספרה לי .. פרט נוסף שנודע לי היה שסבא רבא שלי מאיר, נרתם למען הכוחות היהודים במלחמת השחרור.
התרגשנו מהרגע בו עלה על שפתיו המשפט המרגש והבלתי נשכח : " אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. היא מדינת ישראל. ! "לא היה ניתן להתעלם מהעובדה שכמעט בכל בית בישראל, כל המשפחה סבבה סביב הרדיו וחיכתה להכרזת העצמאות, כשזה קרה השמחה ברחובות עלתה על גדותיה, וליבם של היהודים הוצף מאושר ומגאווה. וכך גם שלנו, בצפייה בסרטון מרגש זה.
רגשותינו ודעותינו היו זהות לגביי הסרטון.
הסיפור של ניב כהן - סבתא מתתיה מצד אבא :
סבתי מתתיה , הייתה בת 8 כאשר הוכרז על מדינה יהודית בארץ ישראל. היא חייה בארץ, במושב רמת צבי עם כל משפחת שהייתה בעל משק חקלאי גדול.
כאשר הוכרזה הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ , סבתי זוכרת שישבה בביתה יחד עם כל משפחתה ושכנייה סביב הרדיו. השמחה הייתה גדולה מאוד והיא זוכרת את החיבוקים , הצרחות מאושר והריקודים בביתה . סבתי מספרת , שהשמחה הייתה גדולה, אך בגילה הצעיר עוד לא הבינה את משמעות הדבר , ובראשה היו דברים אחרים ..
לא היה באפשרותי לספר את הסיפור של הסבים האחרים שלי , מפני שהם נפטרו לפני המון זמן ולא תיעדו את המאורע, אך ידוע במשפחתי שסבי לחם באירגון הפלמ"ח במלחמת השחרור , והוא זכה להערכה רבה בקרב אנשי הקיבוץ בו הוא גדל.
הסיפור של אודם צונץ- סבא וסבתא מצד אבא :
סבי גבי, היה בן 5 כאשר הוכרז על מדינה יהודית בארץ ישראל וסבתי צביה, הייתה בת 4. סבא חי באותה תקופה בקיבוץ הדתי שדה אליהו בעמק המעיינות וסבתא חיה במחנה פליטים בגרמניה , הרי אחרי השואה הם ברחו לרוסיה,ומשם נשלחו למחנה בגרמניה. סבתי עלתה לארץ שנה לאחר הכרזת המדינה, בשנת 1949. מכיוון שסבי היה רק בן 5 הוא לא זוכר מה עשה ברגע ההכרזה, אך הוא זוכר שהקיבוץ כולו חגג ושמח, כמו כל שאר היישובים .סבתי הייתה בת 4, ולא בישראל כאשר הוכרז על מדינת ישראל, לכן היא לא ספרה לי .. פרט נוסף שנודע לי היה שסבא רבא שלי מאיר, נרתם למען הכוחות היהודים במלחמת השחרור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה