יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

מטלה מספר 7- יהודית או דמוקרטית?

הסוגיה המוצגת בשני המקורות הללו , מדברת על אי ההזדהות של אזרחי מדינת ישראל הערבים, שהם מיעוט במדינה, עם הדגל, הסמל וההמנון של מדינת ישראל. ריאד עלי טוען , שבהמנון, בדגל ובסמל של מדינת ישראל לא מתחשבים בדעות המיעוט (במקרה הזה הערבים) , וזה גורם להם להרגיש חורגים מן הכלל , כאילו "נולדו בטעות ".. הוא מרגיש מקופח  ושאין לו יכולת התבטאות במדינתו שלו. לעומת זאת, פרופ' שלמה אבינרי טוען אחרת. הוא טוען שהמיעוט במדינה צריך לקבל את העובדה כי סמליה, בינהם ההמנון והדגל מייצגים את הרב. פרופ' שלמה אבינרי מסביר שאין מקום , קבוצה או מדינה בה כולם מרוצים ומסופקים ותמיד יהיה את הרב והמיעוט. סמלי המדינות השונות בעולם מייצגים את הרב , והמיעוט צריך ללמוד להתפשר.

הדעה של אודם צונץ - לפי דעתי, בכל דעה יש מין האמת, ואי אפשר להחליט מה נכון או לא נכון. עם זאת, אני חושבת שגם לבני המיעוטים, צריכה להינתן הזכות להתבטא ולהגיד את דעתם, כי אחרי הכל הם אזרחים במדינה, כמו כולם.
אחרי שהיהודים היו בני מיעוטים כל כך הרבה שנים, ואחרי כל מה שעברו- הם צריכים לדעת לא לעשות זאת לשוב.

הדעה של ניב כהן- אני , מסכימה עם דעתו של פרופ' שלמה אבינרי. אני יכולה להבין את ההרגשה של ריאד, אבל צריך ללמוד לחיות עם זה , תמיד יש מישהו שלא יהיה מרוצה ואי אפשר לנסות לרצות את כולם. כמו שפרופ' אבינרי טוען שאם ננסה לעשות מכנה משותף לכל הדעות במדינה נגיע ל-0. אני מאמינה , שבמדינה , הסמלים צריכים לסמל את הרב.
 תמיד יהיה מיעוט ורב ואי אפשר לרצות את כולם.

הדגל העכשווי שיצרנו במטלה 6 למרבה הפלא, מתקשר גם לערבים. ביטאנו בדגל העכשווי את השלום , השלום בינינו לערבים , שנלמד לקבל את דעות אחד השני , לוותר ולתת.
גם אם מטלה 7 הייתה מופיעה לפני מטלה 6 , לא היינו משנות את מראה הדגל , אופיו והכוונה שעומדת מאחוריו מפני שהמרכיבים שבחרנו ליחס להם חשיבות בדגל הם האדיאלים בעינינו.




מטלה מספר 6- יוצרים סמלים עכשווים

בדגל שלנו בחרנו להתמקד בצבע הירוק שמסמל את צה"ל ותרומתו הגדולה למדינה . השארנו את מגן הדוד , השריון של לוחמי דוד, כמו בדגל המקורי . ששניהם מרכיבים את היבט המלחמה.
בחרנו לשים משני צדדי מגן הדוד ענפי זית כסימן לחירות , שלום ותבואה (מכיוון שעל ישראל עוברות הרבה שנים שכונות).
השלום והמלחמה סותרים זה את זה והבאנו לשילובם בדגל, בתקווה שיצליחו להביא לחיבורם גם במדינה.

מטלה מספר 4 - קולז' של המגילה


יום שבת, 18 בדצמבר 2010

מטלה מספר 2 - הכרזת העצמאות

כשצפינו בסרטון הכרזת העצמאות, התרגשנו לראות את כמות האנשים שחיכו בציפייה רבה לרגע הגורלי בו דוד בן גוריון יכריז על הקמת מדינה יהודית ועצמאית בארץ ישראל.
התרגשנו מהרגע בו עלה על שפתיו המשפט המרגש והבלתי נשכח : " אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. היא מדינת ישראל. ! "לא היה ניתן להתעלם מהעובדה שכמעט בכל בית בישראל, כל המשפחה סבבה סביב הרדיו וחיכתה להכרזת העצמאות, כשזה קרה השמחה ברחובות עלתה על גדותיה, וליבם של היהודים הוצף מאושר ומגאווה. וכך גם שלנו, בצפייה בסרטון מרגש זה.
רגשותינו ודעותינו היו זהות לגביי הסרטון.

הסיפור של ניב כהן - סבתא מתתיה מצד אבא :
סבתי מתתיה , הייתה בת 8 כאשר הוכרז על מדינה יהודית בארץ ישראל. היא חייה בארץ, במושב רמת צבי עם כל משפחת שהייתה בעל משק חקלאי גדול.
כאשר הוכרזה הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ , סבתי זוכרת שישבה בביתה יחד עם כל משפחתה ושכנייה סביב הרדיו. השמחה הייתה גדולה מאוד והיא זוכרת את החיבוקים , הצרחות מאושר והריקודים בביתה . סבתי מספרת , שהשמחה הייתה גדולה, אך בגילה הצעיר עוד לא הבינה את משמעות הדבר , ובראשה היו דברים אחרים ..
 לא היה באפשרותי לספר את הסיפור של הסבים האחרים שלי , מפני שהם נפטרו לפני המון זמן ולא תיעדו את המאורע, אך ידוע במשפחתי שסבי לחם באירגון הפלמ"ח במלחמת השחרור , והוא זכה להערכה רבה בקרב אנשי הקיבוץ בו הוא גדל.

הסיפור של אודם צונץ- סבא וסבתא מצד אבא :
סבי גבי, היה בן 5 כאשר הוכרז על מדינה יהודית בארץ ישראל וסבתי צביה, הייתה בת 4. סבא חי באותה תקופה בקיבוץ הדתי שדה אליהו בעמק המעיינות וסבתא חיה במחנה פליטים בגרמניה , הרי אחרי השואה הם ברחו לרוסיה,ומשם נשלחו למחנה בגרמניה. סבתי עלתה לארץ שנה לאחר הכרזת המדינה, בשנת 1949. מכיוון שסבי היה רק בן 5 הוא לא זוכר מה עשה ברגע ההכרזה, אך הוא זוכר שהקיבוץ כולו חגג ושמח, כמו כל שאר היישובים .סבתי הייתה בת 4, ולא בישראל כאשר הוכרז על מדינת ישראל, לכן היא לא ספרה לי .. פרט נוסף שנודע לי היה שסבא רבא שלי מאיר, נרתם למען הכוחות היהודים במלחמת השחרור.



מטלה מספר 1 - בדרך למדינה

3 דברים חדשים שלמדנו מהסרטון :
1. למדנו מהסרטון המון על מלחמת השיחרור. למדנו שבתחילת המלחמה הכוחות הערביים לא הסכימו לתוכנית חלוקת השטח שקבעה האו"ם והם פתחו בקרב נגד הישוב היהודי . זאת הייתה מלחמה קשה בה נפלו 6000 מין הישוב היהודי והיא הסתיימה רק לאחר שנה .
2. דבר נוסף שלמדנו מהסרטון הוא שבתחילת המלחמה הכוחות הערביים נתקו את הקשר בין ירושלים וישובים בנגב ובגליל לבין מרכז הארץ. ואז , בסדרה של מבצעי גבורה הצליחו כוחות הישוב היהודי להשתלט על מערב ירושלים, על אצבע הגליל, הגליל המערבי ועל הדרכים ליישובי הנגב. ידענו שמלחמת השחרור הביאה לשחרור ירושלים אך לא ידענו את כל הפרטים וכמה מהפכני הקרב על מדינת ישראל היה , ועל כך אנחנו מאוד גאות.
3. תמיד ידענו שמדינת ישראל והיהודים בפרט לא אהודים בקרב מדינות אחרות בעולם , וכששמענו את תוצאות הצבעת האו"ם לגבי הצעת חילוק ארץ ישראל בין יהודים לערבים הופתענו לגלות שהרוב המוחלט הצביעו בעד ההצעה.
היה נחמד להתנחם במחשבה ששיש מדינות שרוצות בטובתנו .

3 רעיונות שהופיעו בסרטון והכרנו לפני צפייתו :
1. ידענו שלפני קום המדינה שלט בארץ המנדט הבריטי (1920-1947) וב-1947 שנה לפני הכרזת העצמאות , האו"ם שכבר ביקש בעבר מהבריטים לעשות סדר בארץ ישראל , עמד להורות להם לסיים את תפקידם.
2. דבר נוסף שידענו הוא שבעקבות שואת היהודים במלחמת העולם השנייה, הסכימו מדינות העולם להקים מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. (סוף סוף ! )
3.ידענו שכוחות היהודים הורכבו מההגנה ובראשה הפלמ"ח, וגם כוחות האצ"ל והלח"י. בתחום זה אנו מאוד מבינות מכיוון שיצאנו לטיולים רבים מטעם תנועת המושבים המתבססים על כוחות היהודים בזמן מלחמות שונות הנקראים למשל : מסע פלמ"ח , בעקבות לוחמים ועוד ..